איך ניתן לשלב קונספט אמורפי בפרויקט אמיתי?

חלק מהבעיות המרכזיות בהגשה של פרויקט ללימודים

הוא הפער ה-לעיתים לא ניתן לגישור- בין הרעיונות האמורפים,

תיאורטים, עקרוניים, תחושתיים שיש לנו לגבי הפרויקט

לבין ביצוע ת’כלס בשטח של קירות, ריהוט, חתכים ותכניות

האמורים לבטא פרויקט זה.

לא מזמן פרסמתי סרטון חצי הומוריסטי ביוטיוב על ענין זה:

מהו קונספט עיצובי וכיצד הוא יכול לעזור לי לבנות שפה עיצובית:

בסרטון אני מסבירה על החוקיות שבקונספט וההבדל בין “על טעם וריח אין להתווכח”

ואיך בפועל המורים כן יכולים לבקר אותנו ולתת לנו ציון על דבר כה סובייקטיבי כמו קונספט.

במאמר זה, אתן כמה דוגמאות מהשטח הממחישות איך ניתן לשלב קונספט בפרויקט:

גילוי נאות:

הפרויקטים המוצגים באתר שייכים לתלמידים אשר הכינו אותם- הם אלו שחשבו על הקונספט,

הזיעו, מרטו שיערות, הקיזו דם ולא ישנו בגלל הפרויקט.

התפקיד שלי היה לעזור לפרויקט לקרום עור וגידים לפי ההנחיות שלהם והם נעזרו בי לפעמים כביצועיסטית,

לפעמים כמנחה, אך הקרדיט כולו (כולו!) הולך אליהם.

הפרויקט הבא הוצג במסגרת פרויקט גמר של השתלמות חללים מסחריים במכללת 6B-

עיצוב מחדש של חלל ברחוב דיזנגוף 265 ת”א, בתור מסעדה.

פנינה מסיקה:

פנינה הינה מעצבת פנים שלקחה את הקורס כי התחום המסחרי קוסם לה, למרות שהיא מתמחה

בשיפוץ מבנים ישנים.

הקונספט של פנינה:

מסעדה בהשראת ארט דקו-

סגנון שהחל בין שני מלחמות העולם ושאב אלמנטים מהעולם המתועש והמודרני

תוך שימוש בקווים ורטיקלים, גרפיקה חזרתית, קווי מניפה ועוד.

תהליך הקונספט החל ממחקר על התקופה- כלל הרבה מאוד תמונות מתחומים שונים:

פרטי אומנות, לבוש, אוכל, אדריכלות ועוד שכולן הרכיבו את הסגנון שנקרא אר-דקו.

מתוך החיפוש הזה יצאה פנינה לשלושת המרכיבים בשפה העיצובית עליהם דיברתי בסרטון:

חומריות- צבעוניות וצורניות:

אחרי שנקבעה השפה העיצובית העקרונית אפשר להתחיל:

המטרה היא עיצוב פריטים אדריכליים לפי אותה השפה, כאשר יש פה צורך באיזון

ובחזרתיות מה:

לא נרצה ליצור יותר מידי פריטים שונים כדי לא ליצור עומס ויזואלי,

מצד שני- לא נרצה לחזור על אותו הפריט שוב ושוב כדי שלא יהיה משעמם.

הנה דוגמה לפריטים שעוצבו בעקבות השפה העיצובית:

חלק חשוב בעיצוב החלל לפי הקונספט הוא סתם דקורציה (מילה גסה באקדמיה)

אלא ממש חשיבה אדריכלית של החלל מבחינת תכניות, חתכים וחזיתות-

קירות, הנמכות תקרה, ריצוף, מפלסים, פתחים, גשרים, מעקות, מדרגות, עמודים

וכל אלמנט שהוא ממש מבני ולא משהו שאפשר להחליף אותו ביום קניות בדזיין סנטר.

לאחר חשיבה, תכנון, סקיצות, בדיקות, שינויים והתאמות נוצרה התכנית:

את התכנית לרוב משרטטים באוטוקאד ואז מעבירים אותה לתלת ממד לסקטצ’אפ:

כאשר המבנה בתלת ממד ניתן לייצר ממנו הדמיות אך גם חתכים, חזיתות ותכניות שאותם

ניתן לייצא בחזרה לאוטוקאד.

הנה תכנית קומת הקרקע: חדי העין מבינכם יבחינו שיש כאן שילוב של אלמנטים מאוטוקאד

(קווים מקווקוים, סימוני מפלס, חתך, חץ צפון, טקסטים ומידות)

וגם אלמנטים מסקטצ’אפ במבט על.

את השילוב של שתי התוכנות עושים בפוטושופ כדי להשיג את הטוב משני העולמות:

והנה חתך על אותו העיקרון:

שילוב של אוטוקאד וסקטצ’אפ בפוטשופ:

 פה נוכל לראות שילוב של האלמנטים דמויי גורדי השחקים,

טפט בגרפיקה חזרתית המאופיין עם התקופה, פונט המסעדה ועיצוב

2 הברים והחללים המרכזיים.

בפרויקטים אחרים, יש דגש דווקא על שרטוט אוטוקאד גרידא,

בפרויקט הזה הדגש היה על פרזנטציה צבעונית ומוכרת ואף היתה דרישה לצבוע

את התכניות והחתכים.

הדמיות:

ההדמיות עוזרות לפרויקט לקרום עור וגידים ולרדת לפרטים הקטנים יחד

עם מבט כולל על כל העיצוב והשילוב שלו ביחד:

חשוב מאוד שההדמיה תראה לנו את האזורים המרכזיים בחלל כאילו שאנחנו

היינו עכשיו בתוך המסעדה וחווים אותה כמשתמשים.

את ההדמיה ניתן לרנדר כדי לייצר מראה עוד יותר קסום ואמיתי של תאורה וחומרים.

הנה אותו המבט מרונדר בתוכנה הנקראית Vray, שהיא בעצם הרחבה (תוסף, Plugin)

לתוכנת סקטצ’אפ:

הפרויקט זכה כמובן לשבחים רבים וביקורת מעולה על תשומת הלב לפרטים, הטיפול הנכון בחלל, התכנון והביצוע.

ובפינת הפירגון:

היה לי מאוד כיף לעבוד עם פנינה על הפרויקט- היא מקסימה אמיתית ומעצבת מהנשמה,

אם גם אתם רוצים להיות חלק מקהל הלקוחות שלה, צרו קשר:

052-2380410

רוצים ללמוד איך לעשות הדמיות כאלו בעצמכם?

1. מתחילים בסקצאפ בקורס המעולה שלנו כאן

2. ממשיכים ברינדורים ב- Vray וגם פוטושופ- בקורס המעולה שלנו כאן