התחברות



איך אדע שהעיצוב שלי טוב מספיק?

האם העיצוב שלי טוב מספיק?

האם אני טובה מספיק?

 

רובנו הולכים לאיבוד בחשיבה מאומצת שאינה מובילה 

לשום תוצאות.

זה קורה בהמון מקצועות: סופרים, קופירייטרים, וכמובן-

מעצבים.

זה ידוע שהסקיצות הראשונות הולכות לפח,

הסקיצה החמישית-שישית מתחילה להראות כיוון

הסקיצה העשירית כבר ממש מגיעה למקום הנכון

ואז...

הופ! מצאנו בעיה חמורה שגורמת לכל התכנית 

לשנות כיון, והנה שוב מההתחלה...

מתחילים סקיצה נוספת, מכיוון חדש, זוית אחרת

ושוב התהליך מתחיל.

בסוף היום אנחנו מקבלים ערימה גדולה של אופציות

ומרוב אפשרויות לא בטוחים בכלל מה לבחור.

הבעיה האמיתית מתחילה כשהתהליך המייגע שאנו עוברים 

משפיע עלינו אישית.

הנה תמונה מייצגת של מה שאנו עוברים:

וזה לא תקף רק לעיצוב:

זה תקף בכל תחום שבו העלאת רעיונות

היא המפתח להצלחה.

אז מה עושים?

איך יודעים כשהגעתי לרעיון הנכון ומה עושים עד שמגיעים לשם?

הנה כמה טיפים שעוזרים לי בהתמודדות- (וכן, התהליך הזה קורה גם לי.

לא מעט אפילו).

1. מבינים שבלי קשר לאיכות הרעיון, האיכות שלי כבנאדם לא משתנה.

אם עליתי על רעיון המאה, או שלא עליתי עליו בכלל ואולי גם לא אעלה לעולם-

זה לא צריך להשפיע על התפיסה שלי של עצמי:

*אני לא גרועה כי הרעיון שלי גרוע.

*אני לא ראויה לעונש או לסבל כי לא עליתי עליו עדין.

*מגיע לי לאהוב את עצמי גם אם אני לא אוהבת את הרעיון שלי.

למעשה, אלו רעיונות מאוד לא טריוויאלים, במיוחד בחינוך ה"פולני"

שהרבה מאיתנו קיבלנו- חינוך להצלחה, להשגיות, לעושר.

מה שעומד בבסיס ההבנה כאן היא שאנחנו ראויים לאהבה גם אם 

עדין לא השגנו את מה שאנחנו רוצים להשיג,

ולא צריך להכות את עצמנו על חטא, כי וואלה- לא למצוא רעיון אינו חטא.

למי שהפיסקה האחרונה הדהדה אצלו ורוצה לשמוע עליה עוד-

לא מזמן נתקלתי בהרצאת טד שמאוד אהבתי בנושא, קישור אליה כאן.

2. אחרי שהפסקנו להרביץ לעצמנו מנטלית על כמה אנחנו גרועים,

התאוששנו וחזרנו ללוח השרטוט,

נתחיל לשרטט עוד סקיצה, עוד רעיון- מבלי להשמיד את הקודמים.

 הרבה פעמים חזרה על מה שעשינו בעבר מחדדת לנו דברים שבהתחלה

פסלנו אך מאוחר יותר גילינו שדווקא אפשר לעבוד איתם.

אם אתם עובדים בתוכנת שרטוט או הדמיה-

שכפלו את התכנית הצידה בכל פעם שאתם מנסים אופציה חדשה

או פשוט שמרו את הקובץ בשם חדש.

 

3. מציאת השראה-

השראה יכולה לבוא מהרבה מקומות, אך היא לא תבוא מבהיה בקיר.

עשו עם עצמכם משהו כדי לקדם את בוא הרעיון:

חפשו בגוגל, בפינטרסט, קבוצות בפייסבוק,

פתחו ספרי עיצוב ישנים, שרבטו בעיפרון במחברת.

תוכלו להעזר בחבר, להעזר בבעל מקצוע (הרבה סטודנטים, מעצבים ואדריכלים

נעזרים בי כדי שאפתח להם את המחשבה ואעודד את הרעיונות להגיע דרך הצעת 

פיתרונות שונים ודרך משחק בבעיה עד שמגיע הפיתרון).

הטריק הוא- לעשות!

אם אתם חסרי תשובה, התשובה בוודאות לא תגיע אם לא תעשו כלום.

 

4. הבדיקה האולטימטיבית:

האם הפרויקט עומד במבחן הביקורת?

 

האם אתם יודעים מה ההבדל בין עיצוב לאומנות?

בעיצוב, יש לקוח. יש אדם המזמין את העבודה.

 

נדמיין אדם שהולך לבקר את הפרויקט:

למשל- הלקוח שלי, או המורה שלי 

ונחשוב איזה סוג של הערות הוא יוכל לתת לי,

ואז- מה התשובה שלי להערות שלי.

התשובה לא יכולה להיות: "כי בא לי"

היא אינה תוצר של גחמה רגעית,

אלא תשובה מנומקת כגון:

-השפה העיצובית כאן אחידה ומדברת עם השפה העיצובית של ה....

-האלמנט העיצובי כאן מתכתב עם האלמנט העיצובי בחדר אחר...

-הצבעים הינם לפי סכימת הצבעים שבחרת, כאן השתמשתי בגוון יותר בהיר מהצבע הראשי.

 

כאשר הבחירות שלכם יהיו מנומקות, עדין יהיה אפשר לבקר אתכם (כי על טעם וריח..)

אבל מתוך מקום של דיון בוגר.

אך- כאשר הבחירות שלכם יהיו מנומקות, קטנים הסיכויים שתקבלו עליהן ביקורת.

לסיכום-

אם יש לכם רעיון שדורש הנבטה ועדין לא הצלחתם להשקות אותו כמו שצריך,

זה בסדר להיות במצב של חיפוש, שירבוט, שיטוט ובלבול.

זה באמת בסדר.

זה אינו מפחית מהערך שלכם כאדם.

התחילו לשרטט כך שיהיו לכם מלאי של סקיצות כעבור זמן קצר.

אם אתם נתקעים-

יש הרבה מקורות שבהן ניתן להעזר במצבים של חיפוש- העזרו בהם!

ובסוף- נמקו את ההחלטות שלכם.

אם החלטה אינה ברת נימוק, היא כנראה מגיעה ממקום של גחמה. 

נסו למצוא את הסיבה העיצובית להחלטה הזו.

 מקווה שהמאמר תפס אתכם בזמן שבו הוא היה לעזר,

מוזמנים לכתוב כאן בתגובות דרכים אחרות שבהן אתם נעזרים

כשאתם נתקעים.

שלכם,

ענבל

 

 

Cron Job Starts