התחברות



עיצוב הדירה - עצות של הדיוט

 

 

כמו איש לגו שהושלך בטעות לבית הברביות, מצאתי את עצמי, הדיוט מהשורה, לבוש טרנינג וחולצה בעשר שקל, שקוע עד הברכיים בעולם העיצוב הביתי לאחר שלפני כשנה נפלה לידי במפתיע דירה חביבה עם ארכיטקטית צמודה.

"וואו!", תקראו, "זה החלום הרטוב שלי!", תצהירו, "למה עלי לא נופלות דירות עם ארכיטקטיות?!" תשאלו רטורית. וכן, האמת שזה די נחמד הקטע הזה של לא להיות מחוסר בית במאהל של רוטשילד (תודה, אמא :) אבל העניין הוא שבשבילכם כנראה שהחלק של העיצוב זה כיף (כי אתם כאן, באתר של ענבלת, קוראים מאמר מתחכם על עיצוב), אבל בשבילי זה באמת קצת כאילו אני המכשפה הרעה מהמזרח ויש בית עם דורותי וכלב שנופלים עלי. רק שאין כלב ודורותי היא ארכיטקטית והבית הוא דירה שלא נופלת אבל צריך לשפץ ולעצב אותה ואני לא באמת מכשפה.

 

לכאורה, במקרה הזה הבעיה מגיעה עם פתרון: יש מעצבת - אז שתעצב. אלא שחרף חוסר העניין שלי בעיצוב, כן חשוב לי לגור בסופו של דבר בבית שמעוצב לטעמי - קצת כמו שבשביל לרצות את האוכל שלך עשוי כמו שאתה אוהב, אתה לא חייב לאהוב לבשל. וכך נגררתי בעל כורחי לעולם העיצוב המייגע ואפילו אספתי בדרך כמה טיפים. אז הנה הם - טיפים על עיצוב עבור מעצבים מאיש שלא מבין או מתעניין בעיצוב בכלל - תהנו:

 

  1. המקלחת והשירותים - איחוד או מאוחד?
    למיטב הבנתי קיימת מחלוקת עתיקת יומין בעניין ההפרדה בין המקלחת והשירותים כאשר היתרון של ההפרדה הוא האפשרות של שני אנשים שונים להתקלח ולהתפנות במקביל זה לזה והיתרון של האיחוד הוא בתחושת הריווח שנובעת מאיחוד שני חדרים קטנים לחדר גדול ובאפשרות לנדוד מהשירותים למקלחת ולהיפך בקלות ובעירום. כרווק בודד שמעריך עירום ושחושב שבן זוג הוא אדם שאתה אמור להרגיש בנוח להשתין לידו בזמן שהוא מתקלח, הסכמתי בשמחה להצעת הארכיטקטית לאחד את החדרים. אני מרוצה.

 


 

 

 

 

 


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

2.שוברי גלים

  1. מקלחות נהוג לתחום בחומה נמוכה בת כ-15 ס"מ שתפקידה למנוע ממי המקלחת להתפשט לחדר. חומות כאלה, לא רק שאינן מבצעות את תפקידן בצורה מיטבית, הן גם לא מאפשרות לגרוף למקלחת את המים שכן נשפכו מעבר לחומה. ערכה של גריפת מים למקלחת לא יסולא בפז - לכל מקרה של רטיבות, שטיפת הבית או הצפה בלתי צפויה של מכונת הכביסה ועל כן התעקשתי, בניגוד לעצת הארכיטקטית, פשוט לייצר שיפוע שמוביל אל ניקוז המקלחת או לכל היותר לתחום את המקלחת ללא חומה כאשר הריצוף במקלחת מעט נמוך יותר משאר הריצוף בחדר. אני מברך על ההתעקשות הזאת בין פעמיים ביום לפעם ביומיים - תלוי בעונה.

 

  1. 3.     הגובה הסטנדרטי

אני חושב שלא הייתי לקוח מציק במיוחד מול הארכיטקטית או הקבלן שעבד אצלנו, אבל אחד המקומות שבהם כן הצקתי ודרשתי לשנות אחרי התקנה היה גובה ארון המקלחת (הזה עם הכיור והברז והמגירות עם הסבונים). הגובה הסטנדרטי הוא כנראה ידידותי לילדים ומאפשר לכל בני המשפחה להשתמש בכיור החשוב, אלא שבדירת הרווקים שלי אין ולא יהיו ילדים בזמן הקרוב ואם יהיו יום אחד, הם יעלו על שרפרף. שטיפת ידיים היא פעולה יחסית תדירה ואין סיבה להתכופף עבורה בכל פעם. בכלל, הגובה והמרחק הסטנדרטיים של דברים אינם חקוקים בסלע (למיטב ידיעתי, אני לא בטוח איך נהוג לשמור מידע אצלכם המעצבים) ויש מקום להתאמות אישיות ושיפורים.

 

  1. המטבח והסלון - איחוד מאוחד!
    בניגוד לעמדה האמביוולנטית שלי בנוגע למקלחת ולשירותים, הקירבה של הסלון למטבח לסלון אינה נתונה לדיון. למעשה, היא כל כך ברורה מאליה שלא הייתי טורח לציין אותה אילולא הריחוק המקורי בין החדרים שהיה קיים בדירה לפני השיפוץ.

 הסלון

  1. 5.     הספה בוחרת אותך ואת הסלון

את העצה הזאת קיבלתי מרותם ולצר, ידידה טובה ומעצבת טריה אך פקחית. חרף כל התכנונים של סלון אדום-לבן-שחור-יפני או לבן-כסוף-מלאכי-אלפי, מה שקבע בסוף את עיצוב הסלון היתה הספה. וחרף כל הפרה-קונספציות שלי לגבי איזו ספה לקנות, בסופו של דבר שבתה את לבי ספה במרקם וצורה שבכלל לא הגיתי בצבע שבכלל לא השתייך לסגנונות לעיל. ברגע שנבחרה הספה, עיצוב הסלון התבהר, כפי שחזתה רותם ואני מרוצה ממנו מאוד.

 

 

 

  1. מדבקות קיר
    הרעיון של מדבקות קיר הוא אחד הדברים האלה שחשבתי עליהם ואז שמחתי כשהארכיטקטית גילתה לי שהם קיימים. מה שציער אותי היה ההטייה המובהקת שלהן לתחום עולם הצומח. בכל זאת הצלחתי למצוא כאלה שאהבתי ואני אמליץ פה ללא תועלת אישית על האתר שממנו הזמנתי בסוף סתם כי הם היו הכי זולים וגם הוסיפו לי אקסטרה בועות ועלים לבקשתי:
    http://www.segway2go.co.il/stickers/flowers/01_15.html

 

 

 

 

 

 

 

 
  1. המאור הגדול והמאור הקטן
    כשהגיש לי הקבלן את הדירה לתחילת מחיה, קניתי לי אהילי מנורה איקאה בתרי זוזי, תליתי אותם על מנורות ברירת-המחדל שלו ברחבי הדירה ושמחתי בחלקי. לארכיטקטית, שהבחינה במחדל, היו רעיונות אחרים ולבסוף גברה הדרישה שלה לתאורה רצינית יותר וקיטטנו את רגלינו במסע אחר תחליף ראוי שנפרש על פני לא פחות מחמש(!) חנויות תאורה (שמתי שם סימן קריאה כי בשבילי חנות תאורה אחת היא חנות תאורה אחת יותר מדי, אבל אתם רשאים להתעלם ממנו אם המספר לא נראה לכם מספיק מופרך כי אתם מעצבים וזה...). תגידו מה שתגידו על אהילי מנורה של איקאה בתרי זוזי, יש שם בחוץ הרבה מנורות מכוערות יותר ויקרות יותר משהייתי רוצה לראות בחיי והחלק הכי קשה היה להגיע להסכמה עם הארכיטקטית כאשר כל בחירה שלי הניבה הערות מסוג "זאת מנורה של זקנים" וכל בחירה שלה הניבה הערות מסוג "זה נראה כמו עכביש מת". לבסוף הגענו לעמק השווה - בהום-סנטר, לא פחות, ואני חושב שהתוצאה מוצלחת יותר משהיה כל אחד מאיתנו מגיע אליה בנפרד. הלקח הוא ששווה לקחת מלווה ולהתווכח איתו.

     

     

     

     

     

     

  2. באנו חושך לגרש?
  3. אחת החרטות היחידות שלי במקומות בהם התעקשתי והארכיטקטית לא התעקשה מספיק לצד השני היא ההתעקשות שלי להגלות את התריסים מחדר השינה ולהחליף אותם בוילון כבד מתוך איזושהי גחמה אסתטית. התוצאה אכן מאוד אסתטית, לדעתי, אבל היא עלתה וממשיכה לעלות לי בשעות שינה יקרות. וילון הוא לא קיר וחבל. חדר השינה הוא מקום שחייבת להיות בו האפשרות לייצר חושך מוחלט ללא תלות בעונה ובשעה. אולי אוסיף לי עוד וילון עוד יותר כבד כשיהיה לי כח להתעסק שוב עם עיצוב.

 

אלה היו פניני החוכמה הקטנות שעלו בעת השיפוץ והעיצוב. אני מקווה שחידשתי משהו למישהו ובינתיים אחזור לי לעולם האפרורי והנינוח שבו עיצוב הוא משהו שאנשים אחרים עוסקים בו ואאחל לכם עיצוב שמח ומהנה יותר.