נחושת - טרנד חדש בישראל

פינה חדשה- היכרות מקצועית ומתנה-

כחלק מהקהילה הגדלה של ענבלת אני רוצה לתת לכם, חברי הקהילה וקוראיי, העשרה חדשה, גם מקצועית וגם טכנית:

תקבלו מידע חשוב על תחום חדש וגם קבצים רלוונטים ואמיתיים לשימוש מסחרי, והכל בחינם!

השבוע יצאתי לראיין את איל וייס, אמן ונפח ותיק אשר האיר את עיני בשימושים חדשים לנחושת-

 מוזמנים להתרשם גם אתם ובסוף להוריד את המתנה.

אתחיל בשאלה: לכמה לקוחות הצעתם להשתמש בנחושת בתור משטח למטבח? ובתור חיפוי? 

מסתבר כי נחושת הינה טרנד ותיק ויציב בעולם שרק עכשיו נחשף בארץ

בתקופה התעשייתית נפוץ השימוש בנחושת לייצור כיורים ומשטחי עבודה במטבחים, גם הפרטיים וגם המוסדיים. הנחושת חשילה במידה כזו שאפשרה יצירת משטח עם כיור אינטגרלי רק בלחיצה וללא הלחמות.

.לימים הפכה הנירוסטה למקובלת יותר והחליפה את הנחושת מטעמי עמידות מכאנית ואופנה

השימוש בנחושת לעיצוב פנים נפוץ מאד בעיקר בארה"ב, שם עשתה קאמבק לפני כעשור ומאז היא ממשיכה לככב בין הטרנדים החמים. בשנים האחרונות הטרנד הזה מתבסס גם באירופה.

כיוון אחד הוא השימוש באביזרי נחושת כגון ברזים, גופי תאורה ופירזול, אולם עיקר הנוכחות של הנחושת הוא במשטחים יחודיים - דלפקים בבתי מלון או בארים, משטחי עבודה או אי במטבח, חיפוי קירות, שולחנות ודלתות

דלפק בר, נחושת מצופה אפוקסי קריסטלי. כמה חום ורוגע הדלפק תורם לאוירה

איל, הבעלים של סטודיו 'מטאל סושי' התוודע אל הנחושת רק בשנים האחרונות לאחר קריירה של 20 שנה כמעצב, מחשל ומייצר רהיטי ברזל ומעקות בעבודת יד,

כיום הוא מעדיף לעבוד עם הנחושת כחומר עיקרי ולעזור לאדריכלים ולמעצבים להכיר את תכונות הנחושת, שלדבריו "זו מתכת מדהימה, מאד ורסטילית ובעלת נוכחות אצילה"

איל מסביר כי במקרים רבים נעשה שימוש חלופי לנחושת, כלומר חיקוי שלה בעזרת צבעי נחושת או קרמיקה וחומרים אחרים המחקים אותה.

כמובן שאין תחליף למראה של נחושת אמיתית, עם עומק גוונים ותחושה של מתכת המשדרת רכות וחמימות, אבל אחת הסיבות שאנו לא רואים אותה בארץ, לדעתו של איל, היא פשוט כי חסרים כאן בעלי מקצוע בתחום. זו עבודה שמחייבת ידע ונסיון ספציפי בנחושת, כמו גם בכימיה של תהליכי הפטינציה.

איל מתאר את מגוון היתרונות והחסרונות שצריך להכיר, כדי להתאים את משטחי הנחושת לצרכי הלקוח:

 

 

 

 

יתרונות:

פינת אי במטבח, נחושת עם ורדיגרי קלאסי

 

1. מתאימה לכולם:

מבחינת עיצוב, מגוון התוצאות שניתן להשיג בנחושת רחב מאד והוא יכול להתאים לסביבת עיצוב מודרנית וגם לכפרית, גם לתחום המסחרי וגם לבתים פרטיים. 

נחושת מלוטשת ומבריקה (בד"כ בריבועים בינוניים או דוגמת קווילט), או משטח עם פטינה בקונטרסט שחור-כתום עם ציפוי אפוקסי, יכולים להיות מודרניים, נקיים וחדים.

מצד שני, נחושת מרוקעת ידנית, עם פטינה חומה עמוקה או ורדיגרי (ירוק-אפור) קלאסי יתאימו מאד לסביבה חמימה ונינוחה יותר. 

2. מקורית ומעניינת:

למשטח נחושת יש נוכחות מרשימה ויוקרתית המשדרת אקלקטיות לא מתנשאת ונחשבת חומר נדיר ומיוחד בעיצובים.

מטבח עם נחושת מושחרת

3. מתחברת טוב עם הסביבה:

כחומר טבעי, נחושת מתחברת נהדר מבחינה אסתטית עם אלמנטים נוספים מעץ, אבן או ברזל:

היא יכולה לשמש כאלמנט קישוטי בתוך משטח עץ או אבן, או להיות החומר הדומיננטי, כמו לוח שולחן אוכל גדול, עם רגלי עץ מסיביות.

 

4.בריאה ולא מחלידה:

מבחינה טכנית הנחושת אינה מחלידה, אינה רגישה למים, ומעל לכל – יש לה תכונה אנטי-מיקרוביאלית, כלומר היא דוחה וממיתה חיידקים.

זו הסיבה שבמטבחים רבים יש משטחי עבודה מנחושת טבעית ללא ציפוי – זהו המשטח הבריא ביותר מבין כל החומרים האחרים שאנו מכירים, כולל נירוסטה. 

5. ניקיון קל ופשוט:

ניקוי משטח עבודה מנחושת הוא קל ופשוט, ומסתכם בד"כ במים פושרים בלבד תודות לתכונה נוגדת החיידקים, אין צורך בסבון או חומרי חיטוי – שדרוג משמעותי למטבחים בריאים ונקיים.

כמו כן, מי שרוצים "למחוק" פטינה שמעמיקה עם השנים, יכולים לעשות זאת עם מיץ לימון ומלח ולחדש את מראה הנחושת בן רגע.

6. קלה לעיבוד:

תכונות העיבוד של הנחושת מאפשרות יצירת טקסטורות שונות, החל מריקוע עדין, דרך חריצים ועיבודים גרפיים בסגנונות שונים, ועד יצירת קפלים מעוצבים במשטח (בטכניקה הנקראת Fold Forming, שהיא במקור טכניקת תכשיטנות). קפלים אלו 

שולחן נחושת בשילוב עץ

יוצרים אלמנט עיצובי מדהים שלא ניתן לבצע בשום חומר אחר (למעשה כן, רלוונטי גם בכסף וזהב...).

חסרונות או חוסר התאמה:

1. משתנה עם הזמן:

בראש ובראשונה הנחושת היא חומר חי. במשטחי עבודה רבים נהוג להשתמש בנחושת חשופה, כלומר ללא ציפוי, וזו משנה את צבעה ומתכהה עם הזמן, וכמו כן מגיבה לחומרים חומציים כמו מיץ לימון או יין, שגורמים לכתמים בגוונים שונים. יש מי שרואים בגוון העמוק והבלתי אחיד (אפילו עם כתמים) חלק מהיופי של משטח העבודה, אולם מי שרוצים משטח שנשאר זהה משך שנים רבות – יכולים לבחור בנחושת מצופה אפוקסי קריסטלי, שאוטם את הנחושת לחלוטין ונותן מראה יוקרתי במיוחד. 

2. צלקות וסימנים:

תכונה אחרת שלא מתאימה לכל משטח – הנחושת היא מתכת רכה יחסית; היא רגישה לשריטות סכין או מכות של כלים וחפצי מתכת כבדים. גם כאן יש מי שיעדיפו את האופי הכפרי והמיושן של נחושת כמשטח "חי" עם צלקות וסימנים, ואז יש לייצר משטח שבו לוח הנחושת עבה יותר מהרגיל ועמיד יותר. אבל למי שמחפש משטח שנשאר במראה חדש ומבריק לאורך שנים, הנחושת לא תתאים. כמובן ששימוש מחוץ למטבח, למשל על שולחן חדר ישיבות או חיפוי דלת, אין בו את הרגישות לעניין זה.

3. תקציב:

בשונה מחומרים אחרים ישנה מורכבות לעבודה בנחושת, האיטום הנכון וההצמדה למשטחים שונים מצריכים ידע וניסיון שאין לכל איש מקצוע, ודאי שלא לחובבי DIY.

בנוסף הנחושת היא חומר יקר יחסית, ובצירוף העבודה הידנית והקפדנית, מחירה לא זול, אם כי ישנם חומרי חיפוי אחרים היקרים ממנה בהרבה. בארה"ב מחיר המוצר ללקוח מתחיל ב-100 דולר ל-sqf (רגל מרובעת), קרי למעלה מאלף דולר למ"ר. 

על פטינה וגוונים 

sink inbelet copper

כולנו מכירים "נחושת חלודה", שמקבלת גוון ירקרק ייחודי משך השנים, כמו על מרזבים או פסלים במקום פתוח. איל מסביר כי זו אינה חלודה, אלא פטינה מבוססת סולפאט. חלודה היא אוקסיד, כלומר התחמצנות של מתכת במגע עם חמצן, למשל חלודה אדומה על ברזל (בברזל ישנם ארבעה סוגי חלודה שונים!).

הנחושת כמעט ואינה מגיבה לחמצן, אלא בעיקר לגופרית וחומצות שבאוויר, ומייצרת סולפאטים וסולפידים שונים, שלכל אחד מהם גוון שונה. במצב טבעי נחושת תתחיל להתכהות לגוון חום, ולאחר שנים תקבל חום עמוק ועשיר שיש בו לעיתים גם גווני אדום. ללא הפרעה, רק לאחר שנים רבות יתחיל להיווצר ורדיגרי (Verdigris), אותו ירוק-אפור מוכר, והוא יכסה את הנחושת כולה לאחר 10 שנים לפחות. הנחושת אמנם נוגדת חיידקים, אבל הורדיגרי המתפורר לאבקה הוא רעיל. בסביבה קרובה לים תהליך זה מואץ, ובאזורים יבשים (מדבר) הנחושת כמעט אינה משתנה לאורך שנים. 

בסטודיו 'מטאל סושי', מעבר לעיבוד מכני של נחושת, מיישמים טכניקות שכוללות חשיפה מוגברת לחומצות ומלחים, או טמפרטורות גבוהות, שמאיצות את התהליך הטבעי ומאפשרות להגיע בכמה ימים לפטינה טבעית שבמצב רגיל לוקח לה שנים להתפתח.

ניתן להגיע לגוונים רבים ומרהיבים שהם כולם פטינה טבעית, כולל אדום, טורקיז ואף כחול: בתהליך ניתן גם לשלוט בעוצמת הגוונים או בחלקים החשופים והמעובדים של הנחושת.

להבדיל מצבע "רגיל" שניתן ליישם על מתכת, פטינה היא כאמור גוון טבעי שנוצר על פני המתכת, ולכן נראית טבעית ויפה יותר מכל צבע מלאכותי. חשוב לציין כי כל משטח העובר תהליך פטינציה חייב לעבור נורמליזציה, כלומר סתירת החומרים כדי להפסיק את התהליך, ואז יש לבצע איטום של המשטח עם וקס, שמן, לכה או אפוקסי (הכל תלוי בצרכי העיצוב והלקוח). כעת המראה של המשטח נשאר יציב וזהה לאורך שנים רבות. הסטודיו מציע מגוון רחב של פתרונות ועיצובים בנחושת, שיתאימו כמעט לכל סגנון עיצוב.

ניכר באיל כי הוא מאוהב בנחושת -לדבריו מבחינה טכנית ואסתטית הנחושת נמצאת בין הברזל לזהב אבל מעל לכל היא זיקית מתוחכמת היכולה להתאים את עצמה למגוון רחב מאד של גישות וסביבות עיצוב: זו תכונה ייחודית שאין לאף חומר מתכתי אחר.

present copper inbelet

 

 

 

 

כדי לעזור גם לכם, חברי קהילת האדריכלות והעיצוב, לעבוד יותר טוב עם הנחושת  איל הכין לנו ספריה של טקסטורות אמיתיות שתוכלו להשתמש בה בסקטצ'אפ.

כל מה שצריך לעשות הוא להכניס פרטים ותקבלו מייל אוטומטי עם הורדה של הספריה וגם הוראות התקנה כך שתוכלו להשתמש בהם בהדמיה הבאה שלכם מתוך דלי הצבע של סקטצאפ.

הכניסו פרטים ותקבלו את ההורדה.

 אני מודה לאיל על הזמן שהקדיש והמידע הרב שנתן לקהילה, תוכלו גם אתם לפנות אליו בכל שאלה ויעוץ עבור הפרויקט הבא.

לאתר של איל לחצו כאן